#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. על מחט שנמצאת בבשר וכו' והבשר טמא' במה הוכשר לקבל טומאה?<p dir=""rtl"">ולמה אין לומר משום דם, משום משקה בית מטבחיא, משום חיבת הקודש?</p>"	"בדם אין לומר, שדם קדשים אינו מכשיר כדכתיב &quot;על הארץ תשפכנו כמים&quot; דם הנשפך כמים מכשיר ולא דם קדשים.<p dir=""rtl"">במשקה בית מטבחיא אין לומר, דאמר ר' יוסי בר חנינא כשם שאינו מטמא ה&quot;נ אינו מכשיר (לעיל טז. רב סובר שזה קאי רק על הדם אבל סתם מים מכשירים, אבל הגמרא כאן חולקת).</p><p dir=""rtl"">בחיבת הקדש כיון שאמרנו שטמא ש&quot;מ שמונים ראשון ושני ואם כן תפשוט את ר&quot;ל שהסתפק בזה.</p><p dir=""rtl"">אלא י&quot;ל שהעבירה בנהר בדרך לירושלם וכששחטה עדין משקה טופח עליה.</p>"	פסחים כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. על מחט שנמצאת בבשר וכו' נמצאת בפרש הכל טהור' אמאי אין הפרש מטמא את הבשר והרי הוא משקה (2)?	רב אדא בר אהבה בפרש עבה. רב אשי אמר אפי' תימא בפרש רכה משום דהוי משקה סרוח.	פסחים כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. שרץ שנפל לאויר התנור מה דין הפת והכלים שבתוכו?	אין אומרים שהתנור כמאן דמליא דמיא ונטמא הפת תחילה ואף הכלים, מדכתיב &quot;מכל האוכל&quot; אוכל נטמא ולא כלים, ולכן אף הפת שניה שנטמאת מחמת התנור, ולא ראשונה מחמת השרץ.	פסחים כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: האם מותר לשרוף יחד תרומה טהורה וטמאה, תלויה וטמאה, תלויה וטהורה?<p dir=""rtl"">והאם לר' יהושע מותר לאבד תרומה תלויה בידים?</p>"	"לר&quot;מ: שורפים הכל יחד.<p dir=""rtl"">לר' יוסי: כל אחד בפני עצמו {אפ' אליבא דר' יהושע}.</p><p dir=""rtl"">לר&quot;ש: תלויה וטהורה - לכו&quot;ע שורפים, טמאה וטהורה - לכו&quot;ע אין שורפים, תלויה וטמאה - לר&quot;א כל אחת בפני עצמה ולר' יהושע שתיהם כאחת.</p><p dir=""rtl"">לר&quot;ש (ור&quot;מ) שהתיר לשרוף תלויה עם טמאה מותר לאבד בידים, ולר' יוסי אסור. </p>"	פסחים כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: האם מותר לאבד בגרמא ובידים תרומה ההולכת לאיבוד (תלויה והנופלת לגת)?	"תרומה תלויה: ר&quot;א אומר שצריך לשמרה שלא תבוא לידי איבוד וטומאה. בדעת ר' יהושע, ר' יוסי מתיר לגרום לה איבוד וטומאה אבל לא בידים ולר&quot;ש אף בידים.<p dir=""rtl"">חבית של תרומה שנפלה לגת שיש בה חולין טמאים: אם יכול להציל רביעית בטהרה - לכו&quot;ע צריך להציל, אם אינו יכול - לר&quot;א תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, ולר&quot;י מותר לטמאות ביד שבמקום הפסד מרובה התירו לאבד ביד, ודוקא יין שאין ראוי לזילוף, אבל שמן הראוי לזילוף כיון שאין הפסד מרובה לא יטמאנה ביד [דעת ב&quot;ה שאף יין ראוי לזילוף]. </p>"	פסחים כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: חבית של יין או של שמן של תרומה שנטמאת האם יכול להשאירה כדי לזלף (ובמה נחלקו)?	"ר' יהושע סובר בשמן אם מניחו בכלי מאוס אין לחשוש לתקלה ויכול להשאירו לזילוף, אבל יין לא יניחנו בכלי מאוס שהרי שומרו לזילוף, ולכן אין לשמרו לכך שלא יבוא לידי תקלה.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש אומרים יין של תרומה ישפך חבל ואין להשאירו לזילוף, וב&quot;ה מתירים להשאירו לזילוף, ר' ישמעאל בר&quot;י מכריע בשדה ישפך ובבית תעשה זילוף וי&quot;א חדש ישפך ישן יעשה זילוף (שסובר שחישינן לתקלה אבל בבית או בישן אין לחוש) א&quot;ל אין הכרע שלישית מכרעת (לרש&quot;י שאין זה טעמם של ב&quot;ש וב&quot;ה משום תקלה ושניהם לא חוששים לתקלה, וע' תוס').</p>"	פסחים כ:		
